זריקת קורטיזון לכתף: המדריך המלא, המאוזן והמקצועי

זריקת קורטיזון לכתף היא אחד הטיפולים הנפוצים והיעילים ביותר בעולם האורתופדיה להקלה על כאב. עבור רבים, היא מהווה נקודת מפנה המסייעת לשבור מעגל של כאב ודלקת ומאפשרת חזרה לתפקוד. עם זאת, סביב הזריקה קיימים גם חששות, מיתוסים וחוסר הבנה. האם היא בטוחה? מתי היא באמת נחוצה? האם היא מרפאת את הבעיה או רק "ממסכת" אותה?

מטרת מאמר זה היא לספק לכם את המידע המקיף, המדויק והמאוזן ביותר על זריקות קורטיזון לכתף. נצלול לעומק המדע שמאחורי הטיפול, נסביר למי הוא מתאים, כיצד הוא מתבצע באופן המדויק והבטוח ביותר, נפרט את היתרונות, הסיכונים, ותופעות הלוואי, וחשוב מכל – נמקם את הזריקה במקומה הנכון: כלי טיפולי רב עוצמה, שנועד לפתוח "חלון הזדמנויות" לשיקום אמיתי של הבעיה מהשורש.

מהו קורטיזון ומדוע מזריקים אותו לכתף?

ראשית, חשוב להבין מהו קורטיזון. המונח "קורטיזון" משמש לרוב כשם כללי למשפחה של תרופות הנקראות קורטיקוסטרואידים. אלו הן גרסאות סינתטיות של קורטיזול, הורמון המיוצר באופן טבעי בגופנו בבלוטת יותרת הכליה (האדרנל). לקורטיזול תפקידים רבים, אך בהקשר הרפואי, התכונה החשובה ביותר שלו היא היותו החומר נוגד-הדלקת העוצמתי ביותר שהגוף מייצר.

כאשר מתפתחת בכתף דלקת – בין אם בגידים, בבורסה (אמתחת) או במפרק עצמו – הגוף מגיב בשרשרת תגובות הכוללת התרחבות כלי דם, נפיחות ושחרור חומרים כימיים המגרים את קצות העצבים וגורמים לכאב. זריקה מרוכזת של קורטיקוסטרואיד ישירות למקור הדלקת פועלת כמו "כיבוי אש" כימי. היא חוסמת את התהליכים הללו ברמה התאית, מפחיתה באופן דרמטי את הנפיחות, הלחץ והגירוי העצבי, וכתוצאה מכך מובילה להקלה משמעותית בכאב.

נקודה קריטית להבנה: קורטיזון אינו "מרפא" קרע בגיד ואינו "בונה" סחוס פגוע. תפקידו הוא להרגיע את הדלקת והכאב באופן דרמטי, ובכך לאפשר למטופל לבצע את הדבר החשוב באמת: פיזיותרפיה. ללא כאב, ניתן לבצע תרגילים לחיזוק השרירים, לשיפור טווחי התנועה ולתיקון דפוסי תנועה לקויים – שהם לרוב הגורם המקורי לבעיה. זוהי תפיסת "חלון ההזדמנויות".

מצבים שכיחים בכתף המטופלים בזריקות קורטיזון:

תסמונת הצביטה ודלקת בבורסה (Bursitis): הסיבה הנפוצה ביותר למתן הזריקה.
דלקת והסתיידות בגידי מסובבי הכתף (Tendinitis/Calcific Tendinitis): יעיל במיוחד בשלב הדלקתי החריף של הסתיידות.
כתף קפואה (Adhesive Capsulitis): הזריקה מפחיתה את הדלקת בקפסולת המפרק ומאפשרת הנעה יעילה יותר בפיזיותרפיה.
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis): במפרק הכתף (הגלנו-הומראלי) או במפרק שיא הבריח (AC Joint).

מהלך הזריקה: המדריך המלא לחוויית המטופל

התהליך כולו פשוט ומהיר יחסית, אך חשוב להכיר את שלביו כדי להגיע רגועים ומוכנים.

לפני הזריקה:

הרופא יערוך תשאול ובדיקה גופנית כדי לוודא את האבחנה. זהו שלב קריטי – אין טעם להזריק אם האבחנה אינה ברורה. עליכם לעדכן את הרופא לגבי:

סוכרת: קורטיזון עלול להעלות זמנית את רמות הסוכר בדם.
זיהומים פעילים: אין לבצע את הזריקה אם יש זיהום כלשהו בגוף.
נטילת מדללי דם: יש להתייעץ לגבי הצורך בהפסקה זמנית.

לאחר חיטוי קפדני של העור, הרופא יכין את המזרק. לרוב, המזרק מכיל תערובת של שני חומרים:

חומר הרדמה מקומי (כמו לידוקאין): מספק הקלה מיידית בכאב למשך מספר שעות.
קורטיקוסטרואיד (כמו דפומדרול או צלסטון): החומר הפעיל, שהשפעתו מתחילה לאחר 24-48 שעות. השפעה מלאה יכולה לקחת כשבוע.

אחרי הזריקה:

מנוחה יחסית: יש להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות מאומצת של הכתף למשך 24-48 שעות. המטרה היא לתת לסטרואידים "להתמקם" ולפעול, וכן למנוע פציעה בזמן שהאזור עדיין תחת השפעת ההרדמה המקומית.
"התלקחות קורטיזון" (Cortisone Flare): אצל חלק קטן מהמטופלים (כ-5-10%), תיתכן החמרה זמנית בכאב ב-24-48 שעות הראשונות. זוהי תגובה דלקתית קצרה לגבישי הסטרואידים עצמם, לפני שהם נספגים. התופעה חולפת לבד וניתן להיעזר בקירור מקומי ובמשככי כאבים.
צפי להקלה: ההרדמה המקומית תחלוף תוך שעות. ההשפעה האמיתית של הקורטיזון תורגש בדרך כלל לאחר 2-7 ימים.
חזרה לפיזיותרפיה: זהו החלק החשוב ביותר. יש לתאם תור לפיזיותרפיה כשבוע לאחר הזריקה כדי לנצל את "חלון ההזדמנויות" נטול הכאב.

סיכונים, מגבלות ותופעות לוואי: מבט מאוזן

למרות יעילותה, זריקת קורטיזון אינה חפה מסיכונים ותופעות לוואי. חשוב להכיר אותם כדי לקבל החלטה מושכלת.

תופעות לוואי מקומיות:

זיהום: הסיכון החמור ביותר, אך נדיר מאוד (סביב 1 ל-20,000 עד 1 ל-50,000 זריקות). מתבטא בכאב עז, אודם, נפיחות וחום מקומי או כללי מספר ימים לאחר הזריקה. מצב זה דורש פנייה מיידית לרופא.
החלשות וקרע של גיד: זהו החשש המרכזי. זריקות חוזרות ונשנות, או זריקה שניתנת בטעות ישירות לתוך רקמת הגיד, עלולות לפגוע במבנה הקולגן, להחליש את הגיד ובמקרים נדירים אף לגרום לקרע שלו. זוהי סיבה נוספת להעדיף הנחיית אולטרסאונד ולהגביל את מספר הזריקות.
שינויים בעור: דילול של העור (אטרופיה) או אובדן פיגמנטציה (כתם לבן) באזור ההזרקה.
התלקחות קורטיזון: כאמור, החמרה זמנית וחולפת של הכאב.

תופעות לוואי מערכתיות (סיסטמיות):

כמות קטנה מהסטרואיד נספגת למחזור הדם ויכולה לגרום לתופעות זמניות:

עלייה ברמות הסוכר בדם: חולי סוכרת חייבים להיות מודעים לכך. יש לעקוב אחר רמות הסוכר בקפידה במשך 2-5 ימים לאחר הזריקה ולהתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאמת טיפול במידת הצורך.
אודם וסומק בפנים.
נדודי שינה, חרדה או תחושת "היי".
שיבושים זמניים במחזור החודשי אצל נשים.

מגבלות חשובות:

מספר הזריקות: הכלל המקובל הוא לא יותר מ-3 זריקות לאותו אזור בטווח של 12-18 חודשים. זאת כדי למזער את הסיכון לנזק מצטבר לרקמות. במקרים של קרעי שרוול מסובב קיים חשש מהחלשת הרקמה והגדלת הקרע.

שאלות ותשובות נפוצות

שאלה: לכמה זמן תחזיק ההשפעה של הזריקה?

תשובה: זוהי שאלת מיליון הדולר, והתשובה משתנה מאוד בין אדם לאדם ובין מצב למצב. ההקלה יכולה להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים, ולעיתים, אם היא מאפשרת שיקום מוצלח, הכאב לא חוזר כלל. במקרים של מחלה כרונית כמו דלקת מפרקים, ייתכן שההשפעה תהיה קצרה יותר.

שאלה: האם הזריקה כואבת?

תשובה: התחושה דומה לזריקת חיסון רגילה. הדקירה הראשונית של המחט מורגשת, אך חומר ההרדמה המקומי מתחיל לפעול במהירות. רוב המטופלים מופתעים עד כמה הפעולה מהירה ונסבלת.

שאלה: הרופא שלי הציע זריקה, האם זה אומר שאני חייב אותה?

תשובה: ממש לא. זריקת קורטיזון היא אופציה טיפולית, לא חובה. במקרים רבים של כאב קל-בינוני, ניתן ורצוי להתחיל בפיזיותרפיה ובטיפולים שמרניים אחרים. הזריקה נכנסת לתמונה כאשר הכאב עז, מגביל מאוד את התפקוד, ואינו מאפשר להתקדם בשיקום.

שאלה: האם יש חלופות לקורטיזון?

תשובה: כן, קיימות זריקות אחרות כמו PRP (פלזמה עשירת טסיות) וחומצה היאלורונית. חשוב לציין שההוכחות המדעיות ליעילותן בכתף עדיין נחקרות. הן פועלות במנגנונים שונים לחלוטין (עידוד ריפוי ביולוגי ולא דיכוי דלקת) ואינן מתאימות לכל המצבים.

לסיכום, זריקת קורטיזון לכתף, כאשר היא מבוצעת מסיבה נכונה, על ידי רופא מיומן ובהנחיית אולטרסאונד, היא כלי בטוח ויעיל להפליא. היא איננה פתרון קסם, אלא גשר. גשר מעל נהר של כאב ודלקת, המאפשר לכם להגיע בבטחה לגדה השנייה – שם מתחילה העבודה האמיתית של שיקום, חיזוק וחזרה לחיים מלאים ופעילים.