שבר בהומרוס (עצם הזרוע): המדריך המלא לזמן ההחלמה

שבר בעצם ההומרוס (Humerus), עצם הזרוע הארוכה המקשרת בין הכתף למרפק, הוא פציעה משמעותית המשפיעה על טווח רחב של תפקודים יומיומיים. זמן ההחלמה משבר כזה אינו אחיד ותלוי באופן מהותי במיקום המדויק של השבר, חומרתו, סוג הטיפול שניתן וגורמים אישיים של המטופל.

סוגי שברים בהומרוס והשפעתם על זמן ההחלמה

נהוג לחלק את השברים בעצם ההומרוס לשלושה אזורים עיקריים, כאשר לכל אזור מאפייני החלמה שונים:

1. שבר בהומרוס הפרוקסימלי (אזור הכתף): זהו השבר השכיח ביותר, המתרחש בחלק העליון של העצם, קרוב למפרק הכתף. שברים אלו נפוצים במיוחד בקרב מבוגרים עקב נפילות, לעיתים קרובות על רקע של אוסטאופורוזיס.
   • זמן החלמה:
     • טיפול שמרני (ללא ניתוח): מתאים לשברים יציבים וללא תזוזה משמעותית. תקופת הקיבוע באמצעות מתלה נמשכת כ-6 שבועות. איחוי גרמי ראשוני של העצם צפוי תוך 6-8 שבועות. עם זאת, תהליך השיקום המלא, הכולל פיזיותרפיה להשבת טווחי התנועה והכוח, יכול להימשך 3-6 חודשים ואף יותר.
     • טיפול ניתוחי (קיבוע פנימי או החלפת מפרק): נדרש בשברים מורכבים עם תזוזה. הניתוח מאפשר יציבות מיידית של השבר והתחלה מוקדמת יותר של שיקום, אך זמן איחוי העצם עצמה דומה. ההחלמה מהניתוח והשיקום האינטנסיבי עשויים להימשך 6-12 חודשים עד לחזרה לתפקוד מלא.
2. שבר בגוף ההומרוס (Shaft Fracture): שבר המתרחש בחלק האמצעי והארוך של העצם. שברים אלו נגרמים לרוב מטראומה בעלת אנרגיה גבוהה, כמו תאונת דרכים או חבלה ישירה.
   • זמן החלמה:
     • טיפול שמרני: במקרים רבים, שברים אלו מטופלים בהצלחה באמצעות קיבוע חיצוני ייעודי (Sarmiento Brace) המאפשר תנועה מסוימת בכתף ובמרפק. איחוי העצם אורך בדרך כלל 8-12 שבועות.
     • טיפול ניתוחי: נדרש כאשר יש פגיעה בכלי דם או עצבים, כאשר יש תזוזה משמעותית או כאשר לא ניתן להשיג יציבות מספקת בטיפול שמרני. זמן ההחלמה לאחר ניתוח דומה, אך השיקום עשוי להיות מורכב יותר.
3. שבר בהומרוס הדיסטלי (אזור המרפק): שבר בחלק התחתון של העצם, המעורב במפרק המרפק. אלו שברים מורכבים יותר, מכיוון שהם פוגעים במשטח המפרקי.
   • זמן החלמה:
     • שברים אלו דורשים כמעט תמיד טיפול ניתוחי מדויק לשחזור המשטח המפרקי. תהליך ההחלמה מורכב ודורש שיקום אינטנסיבי למניעת נוקשות במרפק. איחוי העצם לוקח כ- 6-10 שבועות, אך החזרה לטווח תנועה ותפקוד מלא יכולה להימשך 4-6 חודשים ולעיתים קרובות נותרת מגבלה מסוימת ביישור או כיפוף המרפק.

ציר זמן טיפוסי להחלמה ושיקום

תהליך ההחלמה מתחלק לשלבים ברורים:

• שלב הקיבוע (0-6 שבועות): המטרה היא הגנה על השבר, הפחתת כאב ונפיחות. היד מקובעת במתלה או סד. בשלב זה מתחילים תרגילים קלים למפרקים שלא קובעו (כמו כף היד והאצבעות) כדי למנוע נוקשות.
• שלב התנועה המוקדמת (6-12 שבועות): לאחר הוכחה רנטגנית לתחילת איחוי, מתחיל שלב הפיזיותרפיה. בשלב זה מתמקדים בהשבת טווחי התנועה באופן הדרגתי (תחילה תנועות פסיביות ובהמשך אקטיביות).
• שלב החיזוק (לאחר 12 שבועות): כאשר העצם מאוחה וטווח התנועה משתפר, מתחיל שלב החיזוק של שרירי הכתף, הזרוע והשכמה.
• חזרה לפעילות מלאה: חזרה לפעילות משרדית קלה יכולה להתאפשר תוך 3-6 שבועות. נהיגה מתאפשרת בדרך כלל לאחר 6-8 שבועות, בהתאם ליכולת. הרמת משאות כבדים וחזרה לפעילות ספורטיבית מלאה אסורה למשך 3 חודשים לפחות ויכולה לקחת עד שנה, תלוי בחומרת הפציעה ובהתקדמות האישית.

גורמים המשפיעים על קצב ההחלמה

• גיל המטופל: לאנשים צעירים יש פוטנציאל ריפוי מהיר יותר.
• חומרת השבר: שבר מרוסק או שבר עם תזוזה גדולה דורש זמן החלמה ארוך יותר.
• עישון: עישון פוגע באספקת הדם לעצם ומאט משמעותית את תהליך האיחוי.
• מחלות רקע: סוכרת, אוסטאופורוזיס ומחלות כלי דם עלולות לעכב את ההחלמה.
• תזונה: תזונה עשירה בחלבון, סידן וויטמין D חיונית לבניית העצם.
• שיתוף פעולה בשיקום: הקפדה על תרגילי פיזיותרפיה היא קריטית להשגת תוצאה תפקודית טובה.

לסיכום, זמן ההחלמה משבר בהומרוס הוא תהליך אישי. בעוד שאיחוי העצם עצמה אורך מספר שבועות עד חודשים ספורים, החזרה לתפקוד מלא היא תהליך הדרגתי הדורש סבלנות, התמדה ועבודה קשה במסגרת תוכנית שיקום מובנית. יש להישמע להוראות הרופא המטפל והפיזיותרפיסט כדי להבטיח החלמה מיטבית.