קרע בגיד הכתף: איך חוזרים להזיז את היד בלי כאב?

כאב בכתף, במיוחד כזה המלווה בחולשה או בהגבלה תפקודית, יכול לנבוע ממספר סיבות. אחת הסיבות המשמעותיות והנפוצות היא קרע באחד מגידי הכתף. בין אם הכאב הופיע בפתאומיות לאחר חבלה או התפתח בהדרגה, ההבנה של מהו קרע בגיד, מה גורם לו, וכיצד מטפלים בו, היא צעד ראשון וחיוני בדרך להחלמה.

מאמר זה יספק לכם מידע מקיף ומקצועי על קרעים בגידי הכתף. נסקור את האנטומיה של הכתף, נסביר את סוגי הקרעים השונים, נפרט את התסמינים האופייניים, נדון בדרכי האבחון, ונרחיב על אפשרויות הטיפול – הן השמרניות והן הניתוחיות. מטרתנו היא לצייד אתכם בידע שיאפשר לכם להבין טוב יותר את מצבכם, לשוחח באופן מושכל עם הצוות הרפואי, ולהיות שותפים פעילים בתהליך הריפוי שלכם.

למה הגיד שלנו מתעקש להיקרע?

כדי להבין מהו קרע בגיד, חשוב לרענן את הידע על מבנה הכתף (כפי שפורט גם במאמרים קודמים על דלקות בכתף):

• עצמות עיקריות: עצם הזרוע (הומרוס), עצם השכמה (סקפולה), ועצם הבריח (קלביקולה).
• השרוול המסובב (Rotator Cuff): קבוצה של ארבעה שרירים וגידיהם (סופראספינטוס, אינפראספינטוס, טרס מינור, וסאבסקפולריס) העוטפים את ראש עצם הזרוע. גידים אלו אחראים על הרמת הזרוע, סיבובה, וייצוב המפרק. רוב הקרעים בגידי הכתף מתרחשים באחד או יותר מגידי השרוול המסובב, כאשר גיד הסופראספינטוס הוא הנפגע השכיח ביותר.
• גיד שריר הזרוע הדו-ראשי (Biceps Tendon): גיד ארוך המתחבר בחלקו העליון של מפרק הכתף. גם הוא עלול להיקרע.

הכתף היא מפרק גמיש להפליא שמאפשר לנו לבצע מגוון עצום של תנועות. עם זאת למפרק המופלא הזה שנקרא כתף יש גם חסרונות – הנטייה לקרעים בגידים. השרוול המסובב (Rotator Cuff), קבוצה של ארבעה גידים עיקריים בכתף, חשוף במיוחד לפגיעות. הקרעים יכולים להיגרם מחבלה ישירה, כמו נפילה או מכה חזקה, או משחיקה ממושכת עקב פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, עבודה פיזית, או פשוט בלאי טבעי עם השנים. יש לציין כי ברוב המקרים מדובר בבלאי טבעי, תהליך הזדקנות של הגידים. 

הבעיה? גיד קרוע בכתף פוגע בתפקוד היום-יומי וגורם לכאבים עזים, במיוחד בלילה. אך לא כל קרע בכתף דורש התערבות דרסטית, מה שמוביל לשאלות חשובות כמו: מתי חייבים ניתוח, ואיך בוחרים בטיפול הנכון?

תסמינים: לא כל כאב כתף הוא קרע

התסמינים של קרע בגיד בכתף יכולים להשתנות במידה רבה, בהתאם לסוג הקרע (אקוטי או ניווני), גודלו, הגיד המעורב, ורמת הפעילות של האדם.

• כאב:
  • בקרע אקוטי: לרוב מופיע כאב חד, עז ופתאומי בכתף, לעיתים מלווה בתחושת "קריעה" או "פופ" בזמן הפציעה.
  • בקרע ניווני: הכאב עשוי להתפתח בהדרגה, להיות עמום וטורדני, ולהחמיר עם הזמן או בעקבות פעילות מסוימת.
  • מיקום: הכאב מורגש בדרך כלל בחלק הקדמי או הצידי של הכתף, ויכול להקרין מטה לאורך הזרוע, אך לרוב לא מעבר למרפק.
  • כאבי לילה: כאב המופיע או מחמיר בלילה, במיוחד בשכיבה על הכתף, הוא תסמין שכיח מאוד.
  • החמרה בתנועות: הכאב מחמיר לרוב בעת הרמת הזרוע (במיוחד הצידה או קדימה), סיבוב הזרוע, או הושטת יד לאחור (למשל, לכיס האחורי או לחזייה). פעולות כמו לבוש, סירוק, או הרמת חפצים עלולות להיות קשות וכואבות.
• חולשה בזרוע:
  • קושי או חוסר יכולת להרים את הזרוע, במיוחד כנגד התנגדות.
  • קושי להחזיק חפצים או לבצע פעולות הדורשות כוח מהכתף.
  • החולשה משמעותית יותר בקרעים מלאים או גדולים.
• הגבלה בטווח התנועה:
  • קושי בביצוע תנועות מסוימות של הכתף. טווח התנועה האקטיבי (זה שהאדם מבצע בעצמו) נפגע יותר מאשר טווח התנועה הפסיבי (כאשר מישהו אחר מניע את הזרוע).
• "קליקים", "חריקות" או "תפיסות" (Crepitus/Catching):
  • תחושה או שמיעה של קליקים, חריקות, או תחושה שהכתף "נתפסת" בתנועות מסוימות.
• דלדול שרירים (Atrophy):
  • בקרעים כרוניים או גדולים שלא טופלו, עלולים להופיע סימני דלדול בשרירי הכתף (למשל, באזור השכמה) עקב חוסר שימוש או פגיעה עצבית משנית.
• נפיחות או שטפי דם (במקרים אקוטיים):
  • לאחר פציעה חריפה, ייתכנו נפיחות מקומית ושטפי דם באזור הכתף.

האבחון: זהו, הרגע שאתם לא רוצים לפספס

אם אתם חושדים בקרע בגידים בכתף, אל תזניחו את העניין. אבחון מהיר ומדויק הוא המפתח לטיפול אפקטיבי. כאן נכנס הניסיון הרב של מומחים כמו ד"ר מיכאל תמר, אורתופד מוביל בניתוחי כתף. לאחר בדיקה פיזית מעמיקה והערכת התנועתיות של הכתף, בדרך כלל תידרשנה בדיקות דימות משלימות: צילום רנטגן (בו ניתן להעריך שחיקת כתף ומצבים אחרים) ובדיקת US או MRI. בדיקת MRI היא המדוייקת ביותר על מנת לקבוע את גודל הקרע, מיקומו, חומרתו, מידת תפקוד שריר הכתף המפעיל את הגיד, ופגיעות נלוות הנדרשות להתייחסות.

האבחון יכול לחשוף האם מדובר בקרע חלקי או מלא, ומהו הטיפול האידיאלי עבורכם – האם כדאי להתחיל בפיזיותרפיה או שמא עדיף לשקול ניתוח. לרוב אמנם כדאי להתחיל עם פיזיותרפיה לכתף, אך במקרים של קרע אקוטי \ חדש ההמלצה היא לנתח בהקדם.

טיפולים שמרניים: מתי זה יכול לעבוד?

רבים תוהים: האם אפשר להימנע מניתוח? ובכן, במקרים מסוימים התשובה היא כן. טיפול שמרני יכול לכלול:

• פיזיותרפיה: תרגילים לחיזוק השרירים שמסביב לגיד הפגוע ולהחזרת טווח התנועה.
• תרופות נוגדות כאב ודלקת: להקלה על הכאבים ולאפשרות לבצע תרגילים.
• זריקות סטרואידים: משמשות להפחתת הדלקת והכאב, אך לא מתקנות את הקרע עצמו.
• זריקות PRP: בדומה לזריקות הסטרואידים גם הן עוזרות בהפחתת הדלקת והכאב, להחלמה של הגיד, אך לא לתיקון של קרע מלא. ישנם יתרונות וחסרונות לזריקות אלו.

ברוב המקרים של קרע בגיד בכתף, ההמלצה היא להתחיל עם טיפול שמרני. הטיפול השמרני מתאים במיוחד לקרעים חלקיים או קטנים. וכך גם קרע שגרם לכאבים ומגבלה בתפקוד הכתף יכול להפוך לקרע, שאמנם עדיין קיים, אך ללא הפרעה בתפקוד היומיומי וללא כאבים. ניתן לעקוב אחר קרעים אלו ללא חשש. במקרים של החמרה בקרע ובכאבים, או כאשר לאחר ניסיון טיפול שמרני בקרע, הכתף עדיין כואבת וללא תפקוד מספק, הטיפול הניתוחי יכול לעזור מאוד. ד"ר מיכאל תמר התמחה בשיטות זעיר פולשניות מתקדמות לצורך תיקון גידי השרוול המסובב וגידי הכתף ומשתמש בכלים המתקדמים ביותר לצורך תיקון אופטימלי.

טיפול בקרע בגיד הכתף שמאל: אפשרויות ומטרות

מטרות הטיפול בקרע בגיד הכתף שמאל הן הפחתת כאב, שיפור טווחי התנועה והכוח, וחזרה לתפקוד יומיומי וספורטיבי מיטבי. בחירת הטיפול תלויה בגורמים רבים, ביניהם:

• גיל המטופל ורמת פעילותו.
• סוג הקרע (אקוטי/ניווני, חלקי/מלא).
• גודל הקרע ומידת הנסיגה של הגיד.
• איכות הגיד והשריר.
• הגיד הספציפי המעורב.
• משך התסמינים ועוצמתם.
• העדפות המטופל ומחלות רקע.

טיפול שמרני (לא ניתוחי):

טיפול שמרני הוא לרוב קו הטיפול הראשון, במיוחד בקרעים חלקיים, קרעים ניווניים קטנים, או באנשים מבוגרים עם דרישות תפקודיות נמוכות יותר. גם בקרעים מלאים מסוימים, טיפול שמרני יכול להניב תוצאות טובות מבחינת הפחתת כאב ושיפור תפקוד, גם אם הגיד עצמו אינו מתאחה.

• מנוחה והתאמת פעילות: הימנעות מפעולות המחמירות את הכאב בכתף שמאל. אין צורך במנוחה מוחלטת, אלא בהימנעות מתנועות ספציפיות (כמו הרמה מעל הראש או מאחורי הגב).
• קירור מקומי (קרח): להפחתת כאב ונפיחות, במיוחד בשלב החריף.
• תרופות:
  • נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים (NSAIDs) להקלה על כאב ודלקת.
  • משככי כאבים אחרים.
• פיזיותרפיה: מרכיב קריטי בטיפול השמרני (וגם בשיקום לאחר ניתוח). תוכנית פיזיותרפיה מותאמת אישית תכלול:
  • תרגילים לשיפור טווחי תנועה.
  • תרגילי חיזוק הדרגתיים של שרירי השרוול המסובב (החלקים הבריאים), מייצבי השכמה, ושרירי ליבה.
  • תרגילי מתיחות.
  • טכניקות טיפול מנואלי.
  • הדרכה לביצוע נכון של פעולות יומיומיות וארגונומיה.
• הזרקות:
  • הזרקת סטרואידים (קורטיזון): יכולה לספק הקלה משמעותית ומהירה בכאב ובדלקת, ולאפשר התקדמות טובה יותר בפיזיותרפיה. ההשפעה היא לרוב זמנית, ויש להימנע מהזרקות חוזרות ונשנות.
  • הזרקת פלזמה עשירת טסיות (PRP) או טיפולים ביולוגיים אחרים: טיפולים אלו מבוססים על שימוש בגורמי ריפוי מהדם של המטופל עצמו. הטענה היא שגורמי הגדילה והריפוי המצויים בפלזמה עוזרים להפחתת הדלקת ואף החלמה לעיתים בקרעים חלקיים. 

טיפול ניתוחי:

ניתוח לתיקון הקרע בגיד הכתף נשקל במצבים הבאים:

• קרעים אקוטיים ומלאים, במיוחד באנשים צעירים ופעילים.
• קרעים גדולים או מסיביים הגורמים לחולשה משמעותית.
• כישלון של טיפול שמרני ממושך (לרוב 3-6 חודשים) בהשגת הקלה מספקת בכאב ושיפור תפקודי.
• כאב מתמשך וחזק הפוגע משמעותית באיכות החיים.

מטרות הניתוח:

• תיקון אנטומי של הגיד הקרוע על ידי חיבורו מחדש לעצם.
• הסרת רקמה דלקתית או פגועה.
• טיפול בבעיות נלוות כמו זיזי עצם (דקומפרסיה תת-אקרומיאלית) או דלקת בגיד הביספס.

סוגי הניתוחים:

• ארתרוסקופיה של הכתף (Shoulder Arthroscopy): הגישה הניתוחית הנפוצה ביותר כיום. מדובר בניתוח זעיר-פולשני, בו מוחדרים מצלמה קטנה (ארתרוסקופ) ומכשירים ניתוחיים עדינים דרך מספר חתכים קטנים בעור. היתרונות כוללים פחות כאב לאחר הניתוח, צלקות קטנות יותר, ושיקום מהיר יותר יחסית לניתוח פתוח. במהלך הארתרוסקופיה, המנתח יכול לאבחן במדויק את היקף הנזק ולבצע את התיקון הנדרש באמצעות תפרים ועוגנים מיוחדים המוחדרים לעצם.
• ניתוח פתוח-זעיר (Mini-Open Repair): משלב שימוש בארתרוסקופ להערכה וטיפול בחלק מהבעיות, עם חתך מעט גדול יותר לתיקון הגיד עצמו. פחות בשימוש כיום.
• ניתוח פתוח (Open Repair): כיום פחות נפוץ לתיקון קרעים.

הליכים ניתוחיים ספציפיים:

• תיקון שרוול מסובב (Rotator Cuff Repair): תפירת הגידים הקרועים חזרה למקומם האנטומי בעצם הזרוע.
• טנוטומיה של הביספס (Biceps Tenotomy): חיתוך ושחרור של גיד הביספס הארוך במקרים של דלקת קשה או קרע חלקי.
• טנודזיס של הביספס (Biceps Tenodesis): חיתוך גיד הביספס וקיבועו מחדש במיקום אחר בעצם הזרוע.
• העברות גידים (Tendon Transfers) או שימוש בשתלים (Grafts): במקרים של קרעים מסיביים שאינם ניתנים לתיקון ישיר, איכות שריר ירודה, ו\או צורך באוגמנטציה לתיקון.
• החלפת כתף הפוכה (Reverse Shoulder Arthroplasty): אופציה טיפולית מקובלת במקרים של קרע מסיבי ובלתי ניתן לתיקון של השרוול המסובב, בוודאי אם מלווה בשחיקה מתקדמת של המפרק (Cuff Tear Arthropathy) וחולשה קשה (פסאודופרליזיס).

כשהפתרון הוא בסכין: ניתוח לתיקון גיד קרוע בכתף

בקרעים גדולים יותר, או כשאין שיפור לאחר טיפול שמרני, ייתכן שיהיה צורך בניתוח. הטכניקות המתקדמות ביותר כיום מאפשרות ניתוחים זעיר-פולשניים (ארתרוסקופיים), שבהם מוחדרת מצלמה זעירה, בקוטר של כ 4 מ"מ, וכלים מיוחדים למפרק הכתף דרך חתכים קטנים.

ד"ר מיכאל תמר, שהשלים תת-התמחות בניתוחי כתף בצרפת, מבצע ניתוחים אלו תוך שימוש בטכנולוגיות העדכניות ביותר. הניתוחים האלה מציעים זמן החלמה קצר יותר, פחות כאבים, וסיכוי טוב יותר לחזור לתפקוד מלא. במקרים חמורים במיוחד, ייתכן שיידרש ניתוח להחלפת כתף. 

שיקום לאחר קרע בגיד הכתף 

השיקום הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול, בין אם שמרני ובין אם ניתוחי.

• לאחר טיפול שמרני: תוכנית פיזיותרפיה ממושכת ומותאמת אישית היא המפתח.
• לאחר ניתוח: תהליך השיקום ארוך ומחולק לשלבים:
  1. שלב ההגנה (0-6 שבועות לאחר הניתוח): לרוב, הכתף מקובעת במתלה (סלינג) כדי להגן על התיקון. מבוצעים תרגילים פסיביים עדינים (על ידי מטפל או מכשיר) לשמירה על טווח תנועה, ותרגילים למרפק, שורש כף היד והאצבעות.
  2. שלב החזרת טווח תנועה אקטיבי (6-12 שבועות): הפסקת השימוש במתלה, והתחלת תרגילים אקטיביים-נעזרים ואקטיביים להגדלת טווחי התנועה.
  3. שלב החיזוק (12 שבועות ואילך): תחילת תרגילי חיזוק הדרגתיים לשרירי הכתף והשכמה.
  4. חזרה לפעילות מלאה (4-6 חודשים ואילך, לעיתים עד שנה): חזרה הדרגתית לפעילויות יומיומיות, עבודה, וספורט, בהתאם להתקדמות ולהנחיות המנתח והפיזיותרפיסט.

חשוב מאוד להקפיד על הנחיות המנתח והפיזיותרפיסט לאורך כל תהליך השיקום! שיקום מהיר מדי או אגרסיבי מדי עלול לסכן את התיקון הניתוחי.

מניעת קרעים בגידי הכתף

אמנם לא ניתן למנוע את כל הקרעים (במיוחד אלו הנגרמים מחבלה פתאומית), אך ניתן להפחית את הסיכון, במיוחד לקרעים ניווניים:

• חיזוק שרירי הכתף והשכמה: תרגול קבוע ומאוזן.
• שמירה על גמישות: מתיחות סדירות.
• טכניקה נכונה: בפעילות גופנית ובעבודה.
• התקדמות הדרגתית: באימונים ובעומסים.
• הימנעות מעומס יתר: הקשבה לגוף ועצירה במקרה של כאב.
• יציבה נכונה וארגונומיה: בסביבת העבודה ובפעילויות יומיומיות.
• הימנעות מעישון.

שאלות נפוצות בנושא קרע בגיד הכתף

1. האם קרע בכתף מתאחה לבד?
   קרע בגיד בכתף הוא מצב שמתרחש כאשר אחד או יותר מגידי השרירים של השרוול המסובב (Rotator Cuff) נקרעים. אז למענה על השאלה האם קרע בגיד מתאחה לבד? כאשר מדובר בקרעים חלקיים או מיקרו-קרעים, ייתכן שעם מנוחה, טיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה, נוגדי דלקת, והימנעות מהעמסה – ניתן להשיג הקלה משמעותית בכאב ושיפור בתפקוד. עם זאת, חשוב להבין שקרעים מלאים, ובמיוחד כאלה בגידים מרכזיים, אינם מחלימים מעצמם באופן מלא. במקרים כאלה, במיוחד כאשר קיימת פגיעה בתפקוד היומיומי או כאבים כרוניים, יש לשקול ניתוח לתיקון הגיד. ככל שהניתוח מתבצע מוקדם יותר – כך סיכויי ההצלחה טובים יותר, בעיקר משום שגידים שלא מחוברים לאורך זמן נוטים להתכווץ ולהיחלש.
2. כמה זמן לוקח להחלים מניתוח לתיקון קרע?
   משך ההחלמה לאחר ניתוח תלוי במספר גורמים – גודל הקרע, סוג הניתוח (פתוח, ארתרוסקופי או מיני-פתוח), גיל המטופל, מצב בריאותו הכללי, וכן מידת שיתוף הפעולה בתהליך השיקום. בדרך כלל, תקופת ההחלמה המלאה אורכת בין 3 ל-6 חודשים, כאשר החודשים הראשונים מוקדשים להורדת דלקת, שימור טווחי תנועה ובניית חוזק מחדש. בשלבים הראשונים שלאחר הניתוח היד מקובעת במתלה, ולאחר מכן מתחיל תהליך הדרגתי של תרגול תנועתיות, ולאחר מכן תרגילים לחיזוק. אצל חלק מהמטופלים ההחלמה עלולה להימשך אף מעבר לכך, במיוחד אם מדובר בקרע גדול או חוזר. הצלחת ההחלמה תלויה במידה רבה בהקפדה על תהליך הפיזיותרפיה.
3. האם אוכל לחזור לפעילות ספורטיבית אחרי ניתוח?
   בהחלט, חזרה לפעילות ספורטיבית בהחלט אפשרית, אך חשוב להבין שהיא צריכה להיות מדורגת ומבוססת על המלצות מקצועיות. כבר במהלך תקופת השיקום מבוצעים תרגילים שמטרתם להחזיר תנועתיות, כוח ותיאום שרירי. לאחר כמה חודשים ניתן להתחיל בפעילויות מתונות, ובשלבים מתקדמים יותר – בהתאם להמלצת הפיזיותרפיסט או הרופא האורתופד – ניתן לשוב גם לפעילויות ספורטיביות מאומצות כגון טניס, שחייה או חדר כושר. ספורטאים מקצועיים בדרך כלל זקוקים לפרק זמן ארוך יותר כדי לשוב לרמה תחרותית, ולעיתים עובדים גם עם מאמנים שיקומיים. החשוב מכל – להימנע מלחזור לפעילות מוקדם מדי, מה שעלול לסכן את הצלחת הניתוח.
4. מהו הגיל הממוצע לסובלים מקרעים בגידי הכתף?
   קרעים בגידי הכתף נפוצים בעיקר באוכלוסייה המבוגרת – מעל גיל 60, וזאת עקב תהליכי שחיקה טבעיים בגידים לאורך השנים. ככל שעולה הגיל, כך יורדת האלסטיות של הרקמות, והסיכון לקרעים – גם ללא טראומה משמעותית – עולה. עם זאת, גם צעירים עלולים לסבול מקרעים, במיוחד אלו העוסקים בפעילויות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים – למשל, ספורטאים בענפי טניס, שחייה, הרמת משקולות או כדורסל. כמו כן, עובדים במקצועות הדורשים הרמה או נשיאת משאות כבדים עלולים להימצא בסיכון מוגבר. בגילים צעירים, קרעים נוטים להיות טראומטיים יותר, ולעיתים חמורים יותר, בשל הפעלת עומס חד פתאומי.
5. האם יש דרכים למנוע קרע בגידים בכתף?
   למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין כל קרע, יש דרכים להפחית משמעותית את הסיכון: תרגול קבוע של חיזוק השרירים המייצבים של הכתף (בעיקר שרירי השרוול המסובב והסקפולה). שיפור הגמישות וטווח התנועה של המפרק בעזרת מתיחות קבועות. שימוש בטכניקות נכונות במהלך פעילות ספורטיבית או עבודה פיזית – לדוגמה, שמירה על יציבה נכונה, חימום לפני פעילות ומתיחות לאחריה. הימנעות מהרמות פתאומיות של משקלים כבדים וביצוע תנועות חזרתיות מאומצות. טיפול מוקדם בכל כאב או אי נוחות בכתף כדי למנוע החמרה הדרגתית. המודעות והתחזוקה השוטפת של מפרק הכתף יכולה לשמור עליו לאורך שנים רבות ולהפחית את הסיכון לפגיעות חמורות.

לסיכום

קרע בגיד הכתף הוא פציעה מאתגרת שדורשת טיפול מקצועי ומדויק. ד"ר מיכאל תמר מביא עמו ידע וניסיון רחב בתחום זה, ומספק פתרונות מתקדמים שמאפשרים לחזור לתפקוד מלא עם מינימום סיכונים. לכן, אם אתם סובלים מכתף כואבת, אל תחכו שהמצב יחמיר – פנו לאבחון ולטיפול אצל אורטופד כתף מומחה, ותחזירו את הכתף למקום שהיא צריכה להיות: בתנועה חופשית וללא כאב.

כתבה זו נועדה למטרות מידע בלבד ואינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. האבחון והטיפול חייבים להיעשות על ידי רופא ואנשי מקצוע מוסמכים.