האם אי פעם חשתם כאב חד בכתף בעת הרמת הזרוע הצידה, בניסיון להגיע לחפץ על מדף גבוה או בזמן לבישת מעיל? אם כן, יש סיכוי סביר שפגשתם, שלא בטובתכם, את אחד השרירים החשובים, ובה בעת גם הפגיעים ביותר בגופנו – הסופראספינטוס. על אף גודלו הצנוע, שריר זה הוא שחקן מפתח במערכת המורכבת של מפרק הכתף, ותפקודו התקין חיוני כמעט לכל תנועה של היד.
שריר הסופראספינטוס הוא אחד מארבעת השרירים המרכיבים את קבוצת "השרוול המסובב" (Rotator Cuff), קבוצה שתפקידה לייצב ולהניע את מפרק הכתף. בשל מיקומו האנטומי הייחודי והעומסים הרבים המוטלים עליו, הוא גם השריר הנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר מבין חבריו. מאמר זה יצלול לעומק עולמו של הסופראספינטוס: נבין את האנטומיה והתפקוד שלו, נסקור את הפציעות הנפוצות, נלמד כיצד מאבחנים בעיות בו, ומהן דרכי הטיפול היעילות – החל מפיזיותרפיה ועד לפתרונות ניתוחיים.
אנטומיה: איפה הוא נמצא ואיך הוא נראה?
כדי להבין מדוע הסופראספינטוס כה פגיע, חייבים להכיר את המבנה האנטומי של סביבת עבודתו.
- מקור השריר: הסופראספינטוס ("רום-קוצי" בעברית) מתחיל את דרכו בשקע העליון של עצם השכמה (Scapula), בחלקה האחורי, באזור הנקרא "השקע העל-קוצי" (Supraspinous Fossa).
- מסלול ומבנה: משם, גוף השריר הופך לגיד חזק העובר במסלול צר, מתחת לעצם בולטת המהווה את "גג" הכתף – שיא הכתף (Acromion). המעבר בחלל תת-שיא הכתף (Subacromial Space) הוא נקודה קריטית, שכן זהו אזור צפוף המועד לחיכוך ול"צביטה".
- אחז השריר: הגיד ממשיך ונאחז בחלק העליון של עצם הזרוע (Humerus), במבנה גרמי הנקרא "הגבשושית הגדולה" (Greater Tuberosity).
הסופראספינטוס הוא החבר העליון בקבוצת ה-SITS, הכינוי המקובל לשרירי השרוול המסובב:
- Supraspinatus (סופראספינטוס) – מרחיק את הזרוע.
- Infraspinatus (אינפראספינטוס) – מסובב את הזרוע החוצה.
- Teres Minor (טרס מינור) – מסייע בסיבוב הזרוע החוצה.
- Subscapularis (סאבסקפולריס) – מסובב את הזרוע פנימה.
תפקוד: מה תפקידו של הסופראספינטוס?
לשריר קטן זה יש שני תפקידים מרכזיים, שהם קריטיים לתפקוד הכתף:
- ייזום הרחקת הזרוע (Abduction):
זהו תפקידו המוכר ביותר. הסופראספינטוס אחראי על ייזום תנועת ההרחקה של הזרוע הצידה, כלומר, ביצוע 15-30 המעלות הראשונות של התנועה. לאחר מכן, שריר הדלתא הגדול והחזק, המעניק לכתף את צורתה המעוגלת, לוקח את הפיקוד וממשיך את רוב טווח התנועה. ניתן לדמות את הסופראספינטוס לגוררת קטנה וחזקה שמושכת אוניית ענק מהרציף, רק מספיק כדי שמנועיה הגדולים יוכלו להשתלט ולהניע אותה למרחק. ללא פעולתו התקינה, התחלת התנועה הופכת לקשה, כואבת ולעיתים בלתי אפשרית.
- מייצב דינמי של מפרק הכתף:
זהו תפקיד חשוב לא פחות, אך פחות מוכר. מפרק הכתף בנוי כ"מכתש ועלי" – ראש הזרוע העגול (ה"עלי") נע בתוך שקע רדוד בעצם השכמה (ה"מכתש"). מבנה זה מאפשר טווח תנועה עצום, אך הוא בא על חשבון יציבות גרמית. כאן נכנס לפעולה השרוול המסובב, ובראשו הסופראספינטוס.
בזמן תנועה, שרירים אלו מתכווצים ופועלים כ"רצועות דינמיות". הם צומדים ומרכזים את ראש עצם הזרוע בתוך השקע הרדוד, ומונעים ממנו "לברוח" למעלה, קדימה או אחורה. הסופראספינטוס, בשל מיקומו העליון, מונע מראש הזרוע לעלות ולפגוע ב"גג" הכתף (האקרומיון) בזמן הרמת היד. כשהוא נחלש או נקרע, מנגנון ייצוב זה נפגע, מה שמוביל לחוסר יציבות, חיכוך וכאב.
בעיות ופציעות נפוצות: כשהשריר נחלש או נקרע
מיקומו האנטומי והעומס הרב המוטל עליו הופכים את גיד הסופראספינטוס לפגיע במיוחד. הבעיות הנפוצות ביותר הן:
- דלקת או טנדינופתיה (Supraspinatus Tendinopathy): זוהי הבעיה השכיחה ביותר. לא מדובר בדלקת במובן החיידקי, אלא בנזק כרוני או "בלאי" של הגיד (Tendinosis) כתוצאה מעומס יתר, תנועות חוזרניות מעל גובה הראש (שחיינים, שחקני טניס, צבעים) או יציבה לקויה. הגיד הופך מעובה, בצקתי וחלש.
- תסמונת הצביטה (Impingement Syndrome): כפי שתואר, הגיד עובר בחלל צר מתחת לאקרומיון. מצבים כמו יציבה כפופה (כתפיים שמוטות קדימה), חולשה של שרירי השכמה, או מבנה גרמי בעייתי (כמו זיז עצם על האקרומיון) מקטינים את המרווח הזה. כתוצאה מכך, בכל הרמת יד, הגיד נצבט, נלחץ ומתחכך, מה שמוביל לדלקת וכאב. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכאבי כתף.
- קרעים בגיד הסופראספינטוס: קרעים יכולים להיות תוצאה של חבלה פתאומית (נפילה על היד) או, בשכיחות גבוהה הרבה יותר, תוצאה של תהליך ניווני ארוך. תהליך הצביטה הכרוני והבלאי מחלישים את הגיד עד שבסופו של דבר סיביו נקרעים.
- קרע חלקי (Partial Tear): הקרע מערב חלק מעובי הגיד ויש עדיין המשכיות של חלק אחר מהגיד (יש סיבים מהגיד שנותרו ללא פגיעה).
- קרע מלא (Full-Thickness Tear): הגיד נקרע לחלוטין ומתנתק מאחיזתו בעצם הזרוע. קרע מלא לא יתאחה מעצמו.
- דלקת גידים מסוידת (Calcific Tendonitis): מצב שבו, מסיבה לא ברורה, מצטברים משקעי סידן בתוך הגיד. מצבורים אלו גורמים ללחץ פנימי, לדלקת חריפה ולכאבים עזים ביותר, לעיתים פתאומיים.
תסמינים ואבחון: איך יודעים שזו הבעיה?
התסמינים של פגיעה בסופראספינטוס כוללים בדרך כלל:
- כאב: כאב עמום ומציק באזור החיצוני-עליון של הכתף, שלעיתים מקרין מטה במורד הזרוע. הכאב הופך חד בפעולות ספציפיות.
- "קשת כואבת" (Painful Arc): תסמין קלאסי שבו הכאב מופיע או מחמיר בעיקר בטווח הביניים של הרמת היד הצידה, בין 60 ל-120 מעלות.
- כאבי לילה: כאב המפריע לשינה, במיוחד בשכיבה על הצד הפגוע.
- חולשה: קושי להרים את היד כנגד התנגדות או להחזיק חפצים, במיוחד כשהזרוע מורחקת מהגוף.
- קליקים או קולות חיכוך בתנועת המפרק.
האבחון מתבצע על ידי אורתופד או פיזיותרפיסט וכולל:
- סיפור המקרה (אנמנזה) ובדיקה גופנית: המטפל יקשיב לתלונות ויבצע סדרת מבחנים פיזיקליים להערכת טווחי התנועה, הכוח והפרובוקציה של הכאב. מבחנים ספציפיים כמו "מבחן הפחית הריקה" (Empty Can Test) יכולים לבודד את הסופראספינטוס ולרמז על פגיעה בו.
- בדיקות הדמיה:
- אולטרסאונד (US): בדיקה זמינה, מהירה ולא פולשנית, המדגימה היטב רקמות רכות. היא יכולה לאבחן דלקת, הסתיידות, וקרעים חלקיים או מלאים בגיד.
- MRI: נחשבת לבדיקת הבחירה להערכה מקיפה של הכתף. היא מספקת תמונה מפורטת ביותר של הגידים, השרירים, הסחוסים והעצמות.
- צילום רנטגן: אינו מראה גידים, אך חשוב כדי לשלול בעיות אחרות כמו שבר, שינויים ניווניים במפרק או הימצאות זיזי עצם.
מסלולי טיפול: ממנוחה ועד ניתוח
הטיפול בפגיעה בסופראספינטוס מותאם לחומרת הבעיה, גיל המטופל ורמת הפעילות שלו.
-
- טיפול שמרני: זהו קו הטיפול הראשון והמוצלח ברוב המקרים של דלקת, צביטה וקרעים חלקיים.
- מנוחה יחסית והתאמת פעילות: הימנעות מתנועות המעוררות כאב.
- פיזיותרפיה: המרכיב החשוב ביותר בטיפול השמרני. המטרות הן הפחתת כאב, שיפור טווחי תנועה, וחשוב מכל – חיזוק מבוקר. תוכנית הטיפול תתמקד לא רק בסופראספינטוס עצמו, אלא בחיזוק כל שרירי השרוול המסובב ושרירי מייצבי השכמה. חיזוק השרירים הללו מוריד עומס מהגיד הפגוע, משפר את המכניקה של הכתף ומונע הישנות של הבעיה.
- תרופות: נוגדי דלקת (NSAIDs) יכולים לסייע בהפחתת כאב ודלקת בטווח הקצר.
- זריקות קורטיזון: הזרקה של סטרואידים לחלל התת-אקרומיאלי יכולה להפחית דלקת חריפה ולאפשר טיפול פיזיותרפי יעיל יותר.
- טיפול שמרני: זהו קו הטיפול הראשון והמוצלח ברוב המקרים של דלקת, צביטה וקרעים חלקיים.
- זריקות PRP: הזרקה של פלסמה עשירה בטסיות. ראה מאמרים בנושא זה.
- טיפול ניתוחי: נשקל כאשר הטיפול השמרני נכשל לאחר תקופה ממושכת (לרוב 3-6 חודשים), או במקרים של קרע מלא וטראומטי אצל אדם צעיר ופעיל.
- תיקון ארתרוסקופי של הגיד: הניתוח המקובל כיום. דרך חתכים זעירים, המנתח מחדיר מצלמה ומכשירים עדינים, ותופר את הגיד הקרוע בחזרה למקומו על עצם הזרוע באמצעות "עוגנים" מיוחדים.
- שיוף תת-אקרומיאלי (אקרומיופלסטיה): לעיתים קרובות, במהלך הניתוח, המנתח גם משייף מעט את חלקה התחתון של עצם האקרומיון כדי להרחיב את המרווח ולמנוע צביטה עתידית.
חשוב לזכור, הניתוח הוא רק תחילת הדרך. הצלחתו תלויה לחלוטין בתהליך שיקום פיזיותרפי ארוך ומובנה הנמשך מספר חודשים.
מניעה: איך לשמור על הסופראספינטוס בריא
- יציבה נכונה: הקפדה על גב זקוף וכתפיים משוכות לאחור פותחת את המרווח התת-אקרומיאלי ומורידה לחץ מהגיד.
- חיזוק מאוזן: אל תתמקדו רק בשרירים ה"קדמיים" (חזה, כתף קדמית). הקפידו לחזק את שרירי הגב העליון ומסובבי הכתף החיצוניים.
- גמישות: בצעו מתיחות עדינות לשרירי החזה והצוואר.
- הקשבה לגוף: הימנעו מלהתאמן דרך כאב חד. אם פעולה מסוימת כואבת, עצרו והתייעצו עם איש מקצוע.
לסיכום, הסופראספינטוס הוא שריר קטן בעל תפקיד עצום. הוא מאפשר לנו להתחיל את אחת התנועות הבסיסיות ביותר של הכתף, ומייצב את מפרק הכתף המורכב. פגיעות בו הן שכיחות ביותר, אך עם אבחון נכון, ובעיקר עם טיפול פיזיותרפי ממוקד ומקצועי, רוב האנשים יכולים לחזור לתפקוד מלא ונטול כאב. הבנת תפקידו היא הצעד הראשון, לא רק להחלמה, אלא גם למניעת פציעות עתידיות.